פריסת חוב מזונות עבר

האם ניתן לפרוס חוב מזונות עבר?

יש לך תיק הוצאה לפועל מזונות ונצבר לך חוב שאינך מסוגל לשלמו מידי חודש?

חשוב לדעת כי ביום 15/08/2018 נכנס לתוקפו תיקון לחוק ההוצאה לפועל אשר למעשה מסמיך את רשם ההוצאה לפועל לפרוס חוב מזונות עבר שהצטבר – לתשלומים.

עד לתיקון לחוק, הדרך בה ניתן היה לחלק את חוב העבר לתשלומים היה באמצעות פניה לרשם ההוצל"פ בבקשה לפריסת חוב העבר, ובמידה והחייב היה עומד בתנאים, רשם ההוצאה לפועל מעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה / או בית הדין הדתי אשר נתן את פסק הדין למזונות הילדים – שם בקשת החייב הייתה נבחנת.

המדובר במהפכה אמיתית בכל הקשור לתשלום חוב מזונות עבר.

מיותר לציין, כי התיקון לחוק מאפשר לחייבים רבים לצאת ממעגל החובות, בעוד שלפני התיקון לחוק, מלבד הקושי בפריסת החוב היה החייב נדרש להוצאת סכומים גבוהים לצורך ניהול ההליך בבית המשפט למשפחה או בבית הדין הדתי שנתן את פסק הדין בעניין חיוב המזונות.

לפני התיקון חייב שביקש לפרוס חוב מזונות עבר אשר בגינו ננקטו הליכי הוצאה לפועל היה מגיש בקשה רשם ההוצאה לפועל בלשכה בו מתנהל תיק ההוצאה לפועל. לרשם ההוצאה לפועל היתה הסמכות בשיקול דעת האם להפנות את החייב לבית המשפט או בית הדין הדתי לצורך פריסת החוב מזונות או לאו. שלב שלא הרבה צלחו אותו ונותרו למעשה עם חוב מזונות גדול אשר בגינו ננקטו הליכי גבייה כנגד החייב ביניהם עיקולים, הגבלות על רישיון נהיגה, הגבלות יציאה מהארץ, הגבלות חידוש רישיון, צווי הבאה ופקודות מאסר.

לאור התיקון לחוק ההוצאה לפועל, רשם ההוצאה לפועל מוסמך בין ביוזמתו ובין לפי בקשת חייב להורות על תשלום חוב מזונות העבר בתשלומים ובמועדים שונים, וזאת על פי שקול דעתו וזאת מבלי להפנות את החייב לבית המשפט למשפחה ו/או בית הדין הדתי – ובלבד ונתקיימו התנאים הקבועים בחוק.

על מנת שרשם ההוצאה לפועל יורה על פריסת חוב העבר על החייב לעמוד במספר תנאים מקדימים:

1. בירור יכולתו של החייב בחקירת יכולת.
2. רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי פריסת החוב מזונות העבר מוצדק, בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה.
3. החייב משלם את התשלום השוטף של המזונות, במשך חודשיים רצופים לפחות, והמשיך לשלמם עד מועד מתן ההחלטה. כן נקבע בתיקון לחוק כי אף במקרה של אי תשלום המזונות השוטפים  יש סמכות לראש ההוצאה לפועל להורות על תשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות, ובלבד ששוכנע כי אי תשלום החוב נובע מנסיבות חריגות.

לרשם ההוצאה לפועל קיימת סמכות רחבה ביותר לרבות שינוי תשלומים שכבר נקבעו ע"י בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי בסוגיית חוב מזונות עבר, ובלבד שחלפה שנה ממועד פסק הדין, במקרה שלא חלפה שנה רשם ההוצאה לפועל רשאי להפנות את החייב לבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי שנתן ההחלטה.

בנוסף, לרשם ההוצאה לפועל הסמכות להורות על הפחתת ריבית פיגורים שנוספה והצטברה בחוב העבר.

חשוב לומר, כי חוב מזונות הקיים במוסד לביטוח לאומי הוחרג מתיקון זה ואין בסמכות רשם ההוצאה לפועל לפרוס חוב זה.

זקוקים לעורך דין לענייני משפחה? אל תהססו (!)

צרו קשר עוד היום בטל 03-5185888 או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

למידע נוסף בדיני משפחה לחץ כאן!

ראו פסק דין בנושא.

בבית המשפט העליון

רע"א 4905/98

בפני: כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופט י' זמיר

כבוד השופט י' אנגלרד

המערער: ***********

נגד

המשיבות: 1. *********

2. ************

רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו, מיום 15.7.98, בעע"מ 40/98,

שניתן על ידי כבוד השופט ח' פורת

תאריך הישיבה: כ"ג באייר התש"ס (28.05.2000)

בשם המערער: **********

בשם המשיבות: ************

פסק-דין

הנשיא א' ברק:

העובדות

1. המערער והמשיבה מס' 1 (להלן – המשיבה) נישאו זה לזו. לבני הזוג בת (המשיבה מס' 2; להלן – הבת). הנישואין לא עלו יפה. הצדדים הירבו בהתדיינויות במסגרתן הוטלו על המערער תשלומי מזונות. המערער עזב (ב1973-) את הארץ. הוא חזר רק ב1993-. בכל אותה עת הוא לא שילם דבר על חשבון המזונות. חוב המזונות בגין העבר הצטבר לסכום של כמליון ורבע ש"ח. עם שובו של המערער לארץ נקטו המשיבה והבת בהליכים שונים, ובהם הליכים לתשלום בגין מזונות העבר. המערער מצידו פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את החוב במזונות שנפסקו נגדו או להקטינם. בקשתו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון (ע"א 368/95) קיבל את ערעורו באופן חלקי, תוך שנקבע שהמערער לא יחוב עוד במזונות בגין התקופה שלאחר הגשת התביעה לביטול המזונות. ב1995- התגרשו בני הזוג.

2. בהמשך, ניהלו המשיבה ובתה הליכי הוצאה לפועל כנגד המערער. במסגרתם פנה המערער לראש ההוצאה לפועל. הוא ביקש כי ראש ההוצאה לפועל יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו (על פי סעיף 69(ה) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז1967-; להלן – החוק) ויפנה את בעלי הדין לבית המשפט לענייני משפחה, כדי שהמערער יבקש מבית המשפט לענייני משפחה לשלם בשיעורים את החוב הפסוק בגין מזונות העבר. לטענתו, דרישות הסעיף – שעניינו קיומם של "טעמים מיוחדים" – מתקיימות במקרה שלפניו. המשיבה ובתה התנגדו לבקשה. נטען על ידן, בין השאר, כי ניתן לעשות שימוש בהוראה זו שעה שסכנה של מאסר בגין אי תשלום החוב מרחפת מעל לראשו של החייב. לא כן במקרה שלפנינו, בו לא נתבקש מאסרו של המערער. יושב ראש ההוצאה לפועל (השופטת ר' וקסמן) נעתר לבקשה. נקבע כי "הטעם המיוחד הוא … מצבו הכספי הנטען של החייב והצורך לאזן בין זכותו לרווחה מינימלית לבין זכותם הצודקת של הזוכים לקבל מזונותיהם".

3. בית המשפט לענייני משפחה (השופט י' גייפמן) פסק – לאחר שעמד על הכנסותיו של המערער – כי קיימים "טעמים מיוחדים" המצדיקים תשלום בשיעורים של החוב שנצטבר לחובת המערער. נקבע כי חוב הפרשי מזונות העבר יוחזר בתשלומים חודשיים בגובה משכורתו החודשית של המערער ותגמולי אקו"ם המשולמים לו, למעט סכום בגובה הסכום הפטור מעיקול על פי סעיף 8 לחוק הגנת השכר, התשי"ח1958-, שישאר בידי המערער. בית המשפט לענייני משפחה הוסיף וקבע כי לעניין קביעת משכורתו החודשית של המערער, לא תיכלל ההטבה של העמדת דיור למערער על ידי מכללה באילת בה הוא מלמד.

4. על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הגישו המשיבה ובתה ערעור לבית המשפט המחוזי. סגן הנשיא ח' פורת קבע כי ההסדר שבסעיף 69(ה) לחוק, המאפשר פריסת חוב המזונות נועד למנוע מאסרם של חייבים מחוסרי אמצעים. אין לו תחולה במקרה שלפנינו, בו התחייבו המשיבה ובתה שלא לבקש הליכי מאסר כנגד המערער. כותב השופט ח' פורת:

"אי אפשר לרחם על שני הצדדים והפתרון חייב להיות בידי המחוקק. הפתרון שבחר המחוקק… הוא להעדיף את הזכאים למזונות על פני החייבים, למעט מניעת מאסרו של החייב כאשר לא נשאר לו מאומה לשלם".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות לערער. הבקשה נענתה בחיוב.