פס"ד – הסתרת מחלת נפש? תשלמי פיצוי

בבית המשפט לענייני משפחה                                                                                      תמ"ש 14022/05

בפתח תקווה

בפני: כב' השופט צבי ויצמן

התובע –           ס. ב. ש.

ע"י ב"כ ***********

                                    נ           ג           ד

הנתבעת –        ס. (מ.) ס.

                                    ע"י ב"כ *********** 

            פסק דין

אקדמות מילין

אחר שנפרדו הצדדים בגט פיטורין ואחר שדומה היה שבחתימתם על הסכם גירושין, אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין, נסתם הגולל על כלל המחלוקות שבניהם, בא התובע והגיש את תביעתו שבנדון.

בתביעתו זו עותר התובע לחייב את הנתבעת בפיצויי נזיקין על כך שלא גילתה לו, קודם לנישואיהם, כי היא חולת סכיזופרניה וסובלת מבעיות נפשיות משמעותיות בגינן היא נדרשת לטיפול תרופתי. לטענתו, בשל אותו העלם ומצג כוזב הוא נישא לתובעת בסופו של יום, אלא שנישואין אלו הביאו עליו אך ורק עצב ומרורים וסופם שהוא עצמו לקה בנפשו בשל האומללות והמתח בהן היה שרוי במהלך חייו המשותפים עם הנתבעת. לחיזוק טענתו זו צירף התובע חוות דעת מומחה מטעמו המעריכה את נכותו הנפשית כתוצאה ממערכת היחסים עם הנתבעת בשיעור של 20%.

הנתבעת מכחישה את טענות התובע וטוענת כי אומנם סבלה בעבר, אחר לידת בנה מנישואיה הראשונים, מדיכאון שלאחר לידה ואולם היה זה מצב רפואי חולף ומתוך שכך לא מצאה לנכון לגלות את הדבר לתובע.

הנתבעת טוענת כי לא הסתירה מהתובע כל מידע מהותי אודות מצבה הנפשי קודם לנישואיהם ומכל מקום התובע "סבר וקיבל" אותה על כל מגרעותיה, ראיה לדבר שאף לאחר שהיא הגישה את תביעותיה הכספיות כנגדו, ביקש ממנה התובע במספר הזדמנויות כי תשוב ותחיה עימו ב"שלום בית".

 עוד מוסיפה הנתבעת וטוענת כי הצדדים הגיעו להסכם גירושין ובו הסכמות המסיימות את כלל המחלוקות בניהם ולפיכך אין כל מקום לקבל תביעתו זו של התובע אשר כל הורתה בנסיון לא ראוי להוסיף ולעשות לכיסו ולא במשפט.

זוהי, איפוא, מסגרתם של דברים.

הסכמות מקדמיות של הצדדים

קודם שנבוא אל העובדות והפרטים הנוגעים לנדון נציין כי הצדדים הגיעו להסכמות דיוניות כדלקמן-

א. ביהמ"ש יתן פסק דין מנומק בסוגיית החבות אחר ששמע את עדויות הצדדים ולאחר קבלת סיכומים בכתב מטעמם.

ב. אם וככל שימצא ביהמ"ש כי הנתבעת חבה כלפי התובע בשל עוולה ניזקית או מכל טעם אחר, מוסכם על הצדדים כי סכום הפיצוי יקבע על דרך הפשרה ע"פ סע' 79 א לחוק בתי המשפט, מבלי שביהמ"ש ידרש לנמק את שיעור החיוב שיקבע על ידו.

ג.  ככל שימצא ביהמ"ש כי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי כספי כלפי התובע, יקבע המועד לתשלום הפיצוי לאחר הגיעו של בנם הקטין של הצדדים, ה., יליד 2004, לגיל 18, כאשר סך הפיצוי שיקבע יהא צמוד למדד המחירים לצרכן ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

להלן נלך במיתווה הדיוני המוסכם, ומתוך שנחקרו הצדדים והוגשו סיכומיהם נבוא ראשית דבר אל סיפור העובדות הנדרשות לנדון.